הדגם של ימי הביניים תקף גם היום ללא שינוי: הרופאים בודקים את החולים ומטפלים במחלותיהם, והנזיר המטפל בחולים מלווה את החולים בתפילה ובחיי היומיום. כאשר נזיר חלה קשה, שלח המנזר לקרוא לרופא מן העיר; הנזיר המטפל בחולים לא תפס את מקומו של הרופא, והרופא לא תפס את מקומו שלו. אנו שומרים על אותו הסדר בחברה מודרנית, תחת משפט מודרני.

הרופאים עושים את המלאכה השייכת להם: בדיקה, אבחון, החלטות בנוגע לתרופות ולהליכים, וכל שיקול דעת הנוגע לגוף. הנזיר המטפל בחולים עושה את המלאכה השייכת לבית החולים של המנזר: תפילה לחולים, ליווי ליד המיטה, ייעוץ בסדר החיים, גן הצמחים, נחמה באמצעות האמנויות והטיפול בגוססים. כל צד שלם בפני עצמו, ואף אחד מהם אינו צורה פחותה של האחר.

המשפט היפני מותח את אותו הקו. בתמצית, ולא בלשון החוקים, הוא קובע כדלקמן:

כל מה שאנו עושים מסודר כך שיישאר מחוץ למה שהוראות אלה שומרות לרופאים או אוסרות.

לאן לפנות, ומתי

• בכל בעיה של הגוף — כאב, חום, תסמין חדש או משתנה, או שאלה בנוגע לתרופות — פנו קודם כול לרופא. במקרה חירום, התקשרו לשירותי החירום.
• לתפילה, למישהו שישב עמכם או עם אדם שאתם אוהבים, לעזרה בסידור חיי היומיום בעת מחלה, ולטיפול בסוף החיים, פנו אלינו.
• אם אתם נמצאים בטיפולו של רופא, הקפידו על הוראות הרופא שלכם בכל דבר. שום דבר שאנו מציעים אינו מחליף אותן, ולעולם לא נבקש מכם להניחן בצד.
• כאשר אינכם בטוחים, שאלו קודם כול רופא. אנו מעדיפים שתבואו אלינו לאחר שפניתם לרופא ולא במקום לפנות אליו.

ב־IHS Bethlehem Church איננו מתערבים לעולם בממצאיו או בהוראותיו של רופא. בשעה שהרופאים מטפלים בחולים, ולאחר שמלאכתם הושלמה, אנו נשארים בצד התפילה וחיי היומיום.